יצירת קשר 

משרד: 03-6935300
פקס: 03-5423268
נייד (טל): 052-2437484
אימייל:
> > סעיף 11 לחוק החברות - תכלית החברה

סעיף 11 לחוק החברות - תכלית החברה

נכתב ע"י עוה"ד טל יצחק רון ואמנון מלמד

שאלת תכליתה של החברה העסקית זכתה לדיון משפטי ארוך ומקיף במהלך מאה השנים האחרונות. מדובר בשאלה מקדמית האמורה לענות על השאלה הבסיסית - עבור מי החברה אמורה לפעול? במרכז הדיון עומדות 2 גישות: האחת, גישה קניינית-קפיטליסטית לפיה תכלית החברה היא להשיא את רווחתם של בעלי המניות. גישה זו נשענת על טעמים רבים, אולם במרכזה עומדת הטענה לפיה, מפאת האופי השיורי של תביעתם, הרי שיש לבעלי המניות הכי הרבה מה להפסיד ומשכך תכלית החברה צריכה להיות כזו אשר תשיא את רווחתם. השנייה, גישה חברתית יותר לפיה על החברה לקחת בחשבון גם קהלים אחרים, אשר עלולים להיות מושפעים מפעילותה כגון: עובדים, נושים, ספקים, צרכנים ואף הציבור בכללותו. גם גישה זו נשענת על טעמים רבים אשר בראשם הטענה כי בשל כך שהקהלים האחרים מזרימים תשומות שונות לחברה, הרי אין כל טעם והגיון להעדיף את האינטרסים של בעלי המניות, על-פני האינטרסים שלהם.


שאלת תכליתה של החברה העסקית קיבלה, עם חקיקת חוק החברות החדש, גם משמעות נורמטיבית. סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע: "(א) תכלית החברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. כמו כן רשאית החברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התמורה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון".


לכאורה, נראה כי המדובר בשינוי תפיסתי מרחיק לכת, שכן הסעיף מגדיר במפורש את הקהלים האחרים. אולם בפועל סעיף 11 אינו אלא ביטוי חקיקתי לתמורות חברתיות ההולכות ומתגבשות להם בשלל ענפי המשפט והחברה. כך, כבר בשנות השמונים בפרשת פנידר (ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו) העיר הנשיא דאז שמגר כי "דומה שהמגמה המודרנית היא, כי על החברה ועל מנהליה הפועלים עבורה לקחת בחשבון לא רק את טובתם של בעלי המניות..., אלא גם את טובתם של עובדי החברה, צרכניה והציבור הרחב בכללותו" (ההדגשה שלנו – א.מ. וט.י.ר). הערות מסוג זה מתווספות למגמות חברתיות במשפט ובכלכלה, ובראשם ציבוריזציה של המשפט הפרטי באמצעות דוקטרינות חוזיות כגון "תקנת הציבור" ו-"תום לב" וכן "דיווח חברתי" הבא לידי ביטוי בדוחות כספיים של חברה וארגוני מדרוג חברתיים כגון "מ.ע.ל.ה".


על אף המגמות הנ"ל, סעיף 11 הינו סעיף ייחודי, המהווה הסדר נורמטיבי חדשני וחסר תקדים. החקיקה והפסיקה המקומיים אינן מסדירות את סוגיית התכלית מהזווית שהחוק מטפל בה. הסעיף מטפל באופן ישיר ומפורש בתכלית החברה כנושא עצמאי, הנידון במישור עקרוני. עצם כך שהמחוקק בחר לחוקק הסעיף בפרק הראשון של החוק מלמדנו כי תחולתו כללית וקביעותיו ישימות על כלל מישורי פעילותה של החברה כמו גם על מערכות היחסים המרכיבות את הפקעת החוזית של החברה. קריאה מדוקדקת של לשון הסעיף מעלה תמונה לפיה, גם המחוקק ראה לנגד עיניו את התעצמות כוחות התאגידים, ואת אפשרויות החצנת העלויות הרבות האפשריות כלפי הקהלים האחרים תחת ההסדרים הקודמים, ומשכך בחר לאזן בשאלת התכלית בין השאת רווחתם של בעלי המניות לבין השאת רווחתם של שאר הקהלים. אם כן, התמורה החברתית לא פסחה גם על המחוקק אשר בחר לטפל בשאלת התכלית ע"י אזכור המתחרות, איתן פתחנו. הגישה הקניינית קבועה בדיבור "שיקולים עסקיים להשאת רווחיה", שכן עד לא מזמן היה קיים קונצנזוס לפיו השאת רווחים משמעותה השאת רווחתם של בעלי המניות. לכן, ועל-אף שבעלי המניות כלל לא מאוזכרים בסעיף, ברור כי תכליתה של החברה לפעול להשאת רווחתם. עם זאת, בחר המחוקק להוסיף אזכור של הגישה החברתית, שכאמור הולכת ומתפתחת אד הוק בעולם העסקי. קביעתו המפורשת כי "ניתן להביא בחשבון, במסגרת שיקולים אלה" את עניינם של הקהלים האחרים מבהירה כי אם אכן ישנו טעם עסקי בהתחשבות זו, הרי שיש לפעול בכיוון זה היות וע"י כך תשיא החברה את רווחיה – וזו כאמור מטרת העל. חוק החברות, אם כן, בחר לאזכר את שתי הגישות המתחרות. כך, מצד אחד תכלית החברה אינה מצטמצמת לטובת בעלי המניות בלבד אולם גם אינה קובעת במפורש כי תכלית החברה מתפרשת גם על האינטרסים של הקהלים האחרים באופן תמידי וקבוע. ברור לנו, ובאופן דומה כנראה היה ברור למחוקק, כי כוחות השוק מספיקים על-מנת לאזן בשאלת התכלית באופן מעשי.
נסיים בציטוט של יו"ר Ford Motors, William Ford Jr., אשר לגישתנו מסכם באופן ברור וחד את הלכי הרוח כיום:


"A good company delivers excellent products and services, and a great company does all that and strives to make the world a better place"

"דומה שהמגמה המודרנית היא, כי על החברה ועל מנהליה הפועלים עבורה לקחת בחשבון לא רק את טובתם של בעלי המניות..., אלא גם את טובתם של עובדי החברה, צרכניה והציבור הרחב בכללותו"
design by Oren Fait | developed by entry interactive
טל רון, דריהם ושות', משרד עורכי דין. טלפון: 03-6935300. רחוב ברקוביץ 4, ת.ד. 33111, תל-אביב 61330 © כל הזכויות שמורות