פתחת עסק אונליין – ורוצה להתחיל לקבל לקוחות, שחקנים והכנסה?
רגע לפני שמתחילים לרוץ קדימה, יש שאלות יסוד שכל בעל עסק אינטרנטי חייב לשאול את עצמו כדי להגן על העסק, לייצר ודאות, ולהקדים תרופה למכה:

איך אני מוודא שישלמו לי – וישלמו לי בזמן?

מה קורה אם הלקוח לא משלם?

מה קורה אם יש כוח עליון שפוגע בעבודה?

ומכאן, הדברים הולכים ומסתבכים.

לא מאמינים? תוסיפו עוד נדבך: החברה שלי בארץ והלקוח בחו"ל, או להפך. פתאום הכול נעשה מורכב יותר – וצריך לדעת איך פותרים זאת.

במקרה של מיזם בינלאומי, חובה לשאול:

איך מבצעים תשלומים בצורה יעילה כשמדובר בספקים, לקוחות וצדדים נוספים ממדינות שונות?

אם יש עלויות נוספות להעברות תשלומים בינלאומיים – מי נושא בהן?

אם יש בשרשרת עוד חברה (B2B) – איזה הסכם פנימי נדרש?

מהו השירות עצמו – ואיך מגדירים אותו נכון?

אילו הרשאות תהיינה במיזם, ולמה צריך לתת הרשאות מתוכו?

לכמה זמן ההסכם – ומהם תנאי התשלום?

האם החברות שותפות במיזם שמחלק רווחים? האם התשלומים הם גב-אל-גב או ללא כל התליה?

מי נושא בסיכונים – ומה אם אחד הצדדים ינסה להתחרות בי, לנכס קשרים, או לגייס עובדים ולקוחות?

לכל השאלות הללו חייב להיות מענה חד וברור. המענה הזה מגולם בהסכמים שאנחנו בונים. לעיתים הלקוח בוחר להתמקד בנקודה אחת ולא באחרות, ואנחנו לצידו כדי לייעץ בכל אפשרות.

וזה לא נגמר כאן – כמעט לכל עסק יש גם שותפים, ספקים ועובדים:

שותפים ומבנה המיזם

האם השותפים שותפים בהחלטות קריטיות – או רק ברווחים?

כיצד מחשבים הוצאות, ומה ההבדל בין JV (מיזם משותף) לשותפות ולחברה?

האם מקום הרישום משפיע – ואיך?

מה כל שותף מביא לשולחן – ואיך מחלקים רווחים ומתי?

איך מגדירים הוצאות, וכיצד "מעמיסים" אותן בצורה הוגנת?

האם נכון להקים חברה נפרדת למיזם – או להתחיל כ-P&L נפרד אצל אחד הצדדים?

מה קורה במקרה של מחלוקת, או כשאחד השותפים מסיים את דרכו?

ספקי שירותים ועובדים

האם ספקי שירותים חיצוניים הם באמת כאלה – או שקיים סיכון שיוכרו כעובדים?

האם יש הבדל בין מדינות – ומה ההשלכות של סיווג בדיעבד?

כיצד בונים מערכת יחסים נכונה עם עובדים – שמייצרת ודאות ומגנה על העסק?

ההסכמים שלנו נתפרים לצרכים המדויקים של הלקוח, ומתבססים על 23 שנות ניסיון משפטי ועסקי. הם אינם בנויים על שבלונות, אלא מקיפים, ברורים, מתומצתים ואלגנטיים ומספקים ודאות ושקט נפשי.